אמפא קפיטל קאר ליס בע"מ נ' מסיעי אריה שאשא בע"מ

פסק דין

התובעת הגישה נגד הנתבעת תביעה לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לרכבה בתאונה נשוא התביעה. לטענת התובעת אוטובוס הנתבעת פגע ברכבה בעודו בחניה, והסב לו את הנזקים המפורטים בדו"ח השמאי; לטענת הנתבעת רכבה לא היה מעורב בתאונה, ובמועד התאונה הנטענת שהה הרכב במקום אחר.

מטעם התובעת העידו נהג הרכב ואדם נוסף שהיה עד לפגיעה; מטעם הנתבעת העידו נהג אוטובוס הנתבעת ונציג חברת איתוראן.

נהג התובעת העיד שהוא החנה רכבו בצד הכביש ברח' רופין 22 חולון. לפתע ראה שאוטובוס הנוסע בכביש מנסה לבצע פנייה שמאלה ופוגע ברכבו החונה. הוא סימן לנהג, הלך להזיז את הרכב, וכשחזר האוטובוס כבר לא היה. אדם נוסף שהיה עימו הספיק לרשום את מספר האוטובוס וכך ידועים לו פרטיו. הוא יודע שמדובר באוטובוס הנתבעת מאחר ועל גבי האוטובוס היה רשום שמה של הנתבעת בכתב גדול וברור. האדם שרשם את מספר האוטובוס העיד, גם הוא ראה את האוטובוס פוגע ברכב החונה, גם הוא ראה שמדובר באוטובוס של הנתבעת וכשהוא נוכח לראות שהאוטובוס נוסע מהמקום רשם את מספר האוטובוס. אין לו כל ספק שלא חלה טעות והמספר שרשם הוא המספר הנכון.

התאונה אירעה בעיר חולון. נהג האוטובוס טען שבמועד התאונה הוא ביצע הסעה ממעלות לקריית שמונה ולא היה באזור התאונה. נציג חברת איתוראן העיד גם הוא שבמועד התאונה שהה רכב הנתבעת באזור הצפון, וביצע הסעה ממעלות לקרית שמונה.

אלא שבחינת תצהיריהם של נהג האוטובוס ושל נציג איתוראן מעלה שהעדים מתייחסים לאוטובוס בעל מספר רישוי שונה ממספר האוטובוס שנרשם על ידי עד התובעת. מספר האוטובוס כפי שנרשם על ידי עד התובעת הוא 3095515 ואילו מספר האוטובוס אליו מתייחסים נהג הנתבעת ונציג איתוראן בתצהיריהם הוא 3099515, היינו שלושת הספרות האמצעיות הן 995, ולא 955 כמספר האוטובוס נשוא הדיון. בנסיבות אלו אין כל משמעות לאמור בתצהירים אלו, כי אוטובוס אחר (מס' 995) היה מצוי אותו יום במקום אחר.

נהג הנתבעת נחקר בעדותו גם על טענתו כי באותו יום שהה עם האוטובוס בצפון. הנהג העיד שהוא אישית היה בחרמון אך הוא לא זכר באיזה אוטובוס הוא נהג. הנהג העיד שיש לו סידור עבודה מסודר והוא רושם בפנקס את סידור העבודה. הוא לא הביא איתו את הפנקס וגם סידור העבודה לא הוצג. הנהג לא עבד בתקופה הרלוונטית על האוטובוס הנזכר בתצהירו או במסמכי חב' איתוראן (995) אלא על האוטובוס שנרשם על ידי עד התובעת (955). ואולם הוא עבד על שני רכבים, 955 ו – 755, והוא אינו זוכר על איזה רכב הוא עבד באותו היום. היינו גם אם נכונה טענת הנהג כי באותו יום הוא אישית שהה בחרמון לא ניתן לדעת אם הוא נהג באוטובוס נשוא התביעה, 955, או באוטובוס האחר, 755. מכל מקום, הנהג העיד חד משמעית שבאוטובוס מס' 995, הנזכר בתצהיר איתוראן, הוא לא עבד (עמ' 5 לפרוטוקול).

כמפורט עדי הנתבעים מתייחסים לרכב אחר, על כן אין בעדויותיהם כדי שלול את האפשרות שרכב הנתבעת מס' 955 היה מעורב בתאונה במועד התאונה. שני עדי התובעת העידו שעל גבי האוטובוס התנוסס שמה של הנתבעת. בנסיבות אלו הוכיחה התובעת תביעתה. אציין כי ב"כ הנתבעים טען שנפלה טעות סופר לאורך כל הדרך והודיע כי יגיש בקשה לתיקון כתב ההגנה. בקשה שכזו לא הוגשה עד היום.

לאור האמור אני מקבלת את התביעה. הנתבעת תשלם לתובעת את הנזקים שהוכחו, היינו הנזק הישיר כמפורט בדו"ח השמאי לרבות שכ"ט שמאי, בסך 2,222 ₪ צמוד מיום 06.04.09 בתוספת אגרת משפט כפי ששולמה, שכר טרחת העדים כפי שנפסק ושכ"ט עו"ד בסך 873 ₪. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום מהיום.

המזכירות מתבקשת לשלוח לצדדים עותק מפסק הדין.

ניתן היום, ד' טבתו תשע"א, 11 דצמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: